בכתבה זו נסקור את מהפכת מטבעות הפיאט הדיגיטליים, הבאה לידי ביטוי בארץ עם תוכנית השקל הדיגיטלי. נדון לפיכך בטכנולוגיה העומדת מאחורי מטבעות אלה, היתרונות שהם מבשרים לשווקים בארץ ובעולם, וכן גם בסיכונים העולים מכלכלה המבוססת על מטבע דיגיטלי המונפק ומנוהל על ידי גופי המדינה בלבד.
מה זה מטבעות פיאט דיגיטליים?
נראה כי מהפכת מטבעות הפיאט הדיגיטליים פושטת על מרבית הבנקים המרכזיים בעולם, וביניהם הבנק המרכזי של האיחוד האירופאי, וכעת גם על בנק ישראל, אשר פרסם לאחרונה טיוטה ראשונית להשקת השקל הדיגיטלי. הטיוטה של בנק ישראל נחשבת כפיילוט ולא כהחלטה וכעובדה מוגמרת, מעיין כלי של בנק ישראל לעורר דיון ציבורי בארץ על מטבע פיאט דיגיטלי ועל השלכותיו על הכלכלה הישראלית.
פרויקט מטבע השקל הדיגיטלי כל כך ראשוני שאפילו עוד אין לו שם רשמי, מה שעשוי להעיד על כך שהפרויקט לאו דווקא יצא לפועל. יחד עם זאת, כבר ידוע עליו שני דברים מהותיים – האחד שהמטבע יהיה דיגיטלי, כך שלא תהיה לו תצורת מזומן כך שכל עסקה בו תתועד. השני שהוא יונפק על ידי בנק ישראל, כך שהמדינה עצמה היא שתהיה ערבה למטבע, ולא בנק פרטי כזה או אחר, מה שמעיד על הביטחון הרב שמקנה המטבע הדיגיטלי החדש למשקיעים או לסוחרים העתידיים בו.
מטבעות פיאט דיגיטליים שונים באופן מהותי ממטבעות קריפטו, על אף שהטכנולוגיה התומכת בהנפקתם ובהפצתם דומה. המסחר במטבעות קריפטו הוא כידוע מבוזר ובלתי תלוי במוסדות מתווכים, עת כל אדם יכול לשלוח מטבעות לאחר באמצעות הארנקים הדיגיטליים הפרטיים שלהם, כאשר העסקאות עצמן נשמרות באופן אוטומטי בלג'ר, פנקס החשבונות ותיעודי העסקאות של טכנולוגיית הבלוקצ'יין, באופן הדומה להעברות בנקאיות רק ללא הבנק עצמו.
מבחינת שווים, יש לציין שמטבעות הקריפטו המבוזרים נמדדים רק לפי מאזן ההיצע והביקוש שלהם, כך שמרגע שהביקוש יגבר על ההיצע הכולל בשוק, כך יעלה ערכו של מטבע הקריפטו, כחלק מהמסחר הישיר ונטול החסמים המוסדיים.
מטבע הפיאט הדיגיטלי, המונפק כאמור על ידי בנק מרכזי של מדינה ריבונית, משלב בין תכונות היסוד של מטבעות הקריפטו והפיאט. על אף שכאמור ביצוע העסקאות וניהול היתרות של מטבע הפיאט הדיגיטלי מתקיימים באמצעות טכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים חכמים ורישום אוטומטי, שוויו של מטבע הפיאט הדיגיטלי נקבע לחלוטין על ידי המוסד שהנפיק אותו, הבנק המרכזי, כחלק מעצמאותו המוניטרית של הבנק והמדינה.
מבחינה טכנית, בנק ישראל הוא זה שכאמור ינפיק את השקל הדיגיטלי, ויעביר אותו הלאה למספקי שירות פרטיים, כגון חברות האשראי או הפינטק בארץ, אשר יספקו בפועל את המטבע הדיגיטלי לציבור לקוחותיהם. בנוסף, ישנה עדיין התלבטות האם להפעיל את העסקאות בשקל הדיגיטלי באמצעות האינטרנט והסמארטפונים או באמצעות כרטיסים חכמים או אמצעי תשלום דומים.
היתרונות שבהנפקת השקל הדיגיטלי
הביטחון שמקנה השקל הדיגיטלי, הנובע מערבות של בנק ישראל עצמו, וכן הטכנולוגיה המקדמת התומכת בו, מייצבים את מטבע הפיאט הדיגיטלי הישראלי כמנגנון יעיל למאבק בשוק השחור ולהלבנת כספים בארץ. זאת משום שכלל העסקאות במטבע יתועדו במאגר הנתונים של המדינה, וכן בשל העובדה שלמטבע לא תהיה תצורת מזומן. בכך, המטבע הדיגיטלי מצטייר כנקודת מפגש בין החדשנות הפיננסית והמוניטרית לבין המלחמה בפשיעה ובשוק השחור, אשר היקפו בישראל נמדד בכ-20% מהתוצר הלאומי.
בנוסף, ישנה הציפייה כי מטבע פיאט דיגיטלי יסיט את תשומת הלב הציבורית ממטבעות הקריפטו ומהשקעה בהם, הנחשבת לעיתים רבות כמסוכנת ואף כספקולטיבית. ההשקעה המטבעות היציבים שמנפיקים הבנקים המרכזיים היא כמובן בטוחה יותר, ובכך יוכל הציבור להשקיע בטכנולוגיית הבלוקצ'יין המתעצמת ללא סיכון פיננסי מיותר.
חסרונות וסיכונים
יחד עם זאת, מהפכת מטבעות הפיאט הדיגיטליים מעוררת מספר סיכונים וספקות. ראשית, גם מטבעות הפיאט המסורתיים נתונים להשפעת כוחות השוק על שווים, על אף שלמוסדות המדינה יש לרוב השפעה מוניטרית משמעותית עליהם. מטבעות הפיאט הדיגיטליים צפויים להיות קבועים בערכם, תופעה מוניטרית חדשה יחסית שהשלכותיה הכלכליות עוד לא ידועות.
בנוסף לכך, אם השקל הדיגיטלי אכן יתבסס על טכנולוגיית הבלוקצ'יין ממש כמו מטבעות הקריפטו, לא תתאפשר אנונימיות של העסקאות המבוצעות בו. המנגנון המשמעותי ביותר של מערכת הבלוקצ'יין המבוזרת היא השקיפות המוחלטת של הלג'ר, פנקס העסקאות, לכלל החברים במערכת, וזאת לצורך יצרית אימות עסקאות וקונצנזוס. לכן, ישנו תרחיש סביר כי כל העסקאות בשקל הדיגיטלי יהיו גלויות וחשופות לכלל הציבור, מה שעלול לפגום בפרטיותם של המשתמשים.
חשש נוסף העולה הוא ביטחוני. מדינת ישראל ידועה כמטרה פופולרית למתקפות סייבר של מדינות עוינות. לכן, במצב בו חלק ניכר מהפעילות הכלכלית ומהמטבעות מתועד ונאגר בשרתי המדינה, קיים החשש כי מתקפת סייבר כוללת עשויה להוביל לנזק חסר תקדים לכלכלה הלאומית. מערכות הבלקצ'יין הגדולות בעולם כבר נפרצו ומטבעות קריפטו שווי מיליארדים נשדדו, והדבר חמור שבעתיים אם הוא קורה למדינה ריבונית.
