כל גוף גדול כקטן צריך תקציב שבמסגרתו יוגדר לו מה ביכולתו לעשות מבחינה כלכלית. מדינת ישראל קראה תיגר על הנחה זו עד שלאחרונה לאחר שלוש וחצי השנים שעברו ממרץ 2018 אושר לראשונה תקציב המדינה בממשלה. כעת עולה השאלה מה יהיו השפעות התקציב שבדרך על כלל אפיקי חיינו, ובדגש על מה יהיו ההשפעות על עמודי הטווח המרכזיים בישראל, שוק הדיור, ניירות הערך ועוד.
תקציב המדינה, איפה זה פוגש אותנו?
את תקציב המדינה הנוכחי ניתן לאפיין דרך שתי נקודות עיקריות. ראשית, הוא נוהג פעמים רבות בפרקטיקה של הטלת האחריות על הגורמים הישירים לכך. באופן זה ניתן להבין את הטלת המס הנוסף על משקאות ממותקים, המתבסס על ההנחה שמי שצורך משקאות אלו ובעתיד יסבול מבעיה בריאותית ויהווה נטל על מערכת הבריאות, ראוי שישלם כבר היום מכספו. באופן דומה כך מוצדקת הטלת המס על כלים חד פעמיים וכן הטלת אגרת גודש בכניסה לתל אביב.
הנקודה השנייה היא מודרניזציה, לאורה הוחלט להוריד את חסמי הייבוא ולקדם את ישראל למחירים המתעצבים על תחרות גלובלית, להטיל רגולציות ולהכיר בכוחן העולה של מטבעות הקריפטו, לייעל את שירותי הממשלה ולהתאימם לפיתוחים שהעולם עבר בשנים האחרונות, וכן לזרז את פרוייקט המטרו בגוש דן כדי לאפשר התניידות תקינה ולהתמודד עם קצב גדילת האוכלוסייה.
כיצד עשוי להשפיע התקציב על שוק הדיור בישראל?
תקציב המדינה הנוכחי צפוי להיות בעל השפעה רבה על שוק הדיור, כפי שניתן ללמוד מהתייחסותו של שר האוצר ליברמן לנושא שהגדיר תחום זה כבעייתי ביותר ואמר: "רבע מיוקר המחייה נובע מהדיור. זה כמעט על עלייה של 8% שנגיע אליה בהמשך השנה." בנוסף ציין שלאחר החגים תפורסם תוכנית מקיפה חדשה.
ואולם, אף שטרם פורסמה התכנית, ניתן להצביע על הקצאת 3 מיליארד שקלים למשרד השיכון והבינוי בראשות השר זאב אלקין. זה מתכנן להשקיע ברכישת 1700 יחידות דיור לטובת דיור ציבורי. חרף ההשקעה שעלותה עשויה להגיע לכ-2 מיליארד שקלים, טרם ידוע אם הדבר אכן יביא לשינוי משמעותי במגמתו של שוק הדיור ובמחירים העולים לאורך השנים.
התייחסות נוספת לשוק הדיור היא נגיעתה של רשות המיסים ואימוץ המלצתה לאכוף דיווח למס הכנסה על השכרת כל דירה שהיא. מהלך זה עשוי להביא לנטישה חלקית של שוק השכירות מצד משקיעים ואולם כאמור עוד מוקדם לדעת כיצד יתפתחו בדיוק הדברים.
השפעת התקציב על ניירות ערך ואחזקות קריפטו
בתחום זה ניתן לומר בזהירות שהביא איתו תקציב המדינה בשורה של ממש, והיא הגברת הרגולציה על בעלי אחזקות משמעותיות בקריפטו, כאלו העולות על 200 אלף שקלים. אישור התקציב נעשה במקביל להעברת חוק ההסדרים, ובאחרון התייחסות לנושא הקריפטו תחת הכותרת של מלחמה בהון השחור.
כך משתקפת בחוק ההסדרים גישתה של רשות המיסים המבקשת להכיר בכך שהמטבעות הוירטואלים הינם קשים מאוד למעקב, ושהרווחים מהם עשווים להגיע לסכומי עתק. על עניין זה נשמעת ביקורת בקרב חברות השקעות המבקשות שלא לפגוע בדינמיות של שוק הקריפטו, ולאלץ את המשקיעים לשכור רואי חשבון ועורכי דין שיבצעו עבורם את הדיווחים המורכבים לשיטתם.
לסיכום
תקציב המדינה אושר לראשונה בממשלה לאחר שלוש וחצי שנים ונראה שטומן בתוכו רפורמות חיוביות רבות, ולצידן כמובן נושאים רבים עליהם נשמע ביקורות רבות. מעבר השפעת התקציב הישירה על התחומים הכלולים בו, נדמה שעשויה להיות השפעה משמעותית נוספת מעצם קיומו, שכן כעת לכלכלת ישראל צפויה יציבות מסוימת למרות משבר הקורונה, כפי שראוי שיהיה במדינה דמוקרטית ומתפקדת.
