שערי מט"ח הם הערך המסוים של מטבע כלשהו מול מטבע אחר. כלומר, שער החליפין שאותו קבע הבנק לצורך קנייה או מכירה של אותו מטבע חוץ. אם, לדוגמא, בנק ישראל קבע שהיום דולר אמריקאי אחד שווה 3.2 שקלים ישראלים, אז 3.2 יהיה שער החליפין של הדולר (=שער המרה). כמובן שהשער משתנה באם מתכוונים לקנות או למכור את המטבע: שווי הקנייה תמיד יהיה נמוך יותר משווי המכירה, וזאת על מנת לשמור על חוזקו של המטבע המקומי ועל כוח הקנייה שלו.
שערי מטבעות חוץ עיקריים
המדד הטוב ביותר לקביעת שער המט"ח הוא השער היציג. השער היציג מייצג בעצם את שווי המטבע הזר ביחס למטבע המקומי כפי שיחסי השוק קבעו לאותו היום. אם, למשל, השער היציג של הדולר האמריקאי בישראל שווה 3.24 שקלים לישראלים לכל דולר אמריקאי אחד, אזי ניתן, בכלליות, להעריך את שווי הדולר בהשוואה לשקל. עם זאת, השער היציג אינו מהווה את השווי שאתם תשלמו בפועל כאשר תרצו לרכוש מטבע. אם תרצו לרכוש 10,000 דולרים מבנק ישראל, למשל, והשער היציג הינו 3.24, אתם לא תשלמו 32,400 שקלים אלא יותר מזה. הפער מגלם בתוכו את העמלות שאתם משלמים לבנקים או לצ'יינג'ים. המודל שבו מפורסמים שערי המט"ח לצורך המרת המטבעות נקרא שער המרה.
איזה שערים עיקריים יש?
שערי המט"ח העיקריים הם המטבעות הנסחרים והחזקים ביותר בשוק המט"ח העולמי. נכון להיום, שערי המט"ח העיקריים הם של הדולר האמריקאי, לירה סטרלינג, אירו, וין יפני. הדולר האמריקאי נחשב למטבע החזק והמשפיע ביותר בשוק המט"ח הבינלאומי כאשר בכמעט 90% מעסקאות המט"ח הבינלאומיים – הן קנייה והן מכירה – מדובר בדולר אמריקאי. כמו כן, שערי המט"ח נקבעים בזוגות – כלומר שווי המטבעות ביחס למטבעות אחרים. לדוגמא: דולר/אירו, אירו/דולר וכדו'. שערי הקנייה והמכירה משתנים מעת לעת על ידי הבנקים הבינלאומיים לצורך שמירה על שווי המטבעות וייצוב השוק העולמי. פיקוח הדוק על שערי המט"ח ורגולציות מחמירות הוכיחו את יעילותן בשמירה על הכלכלה העולמית מפני קריסה כלכלית.
