אופציות מט"ח הן סוג מסוים של עסקאות שבהן נרכשת האופציה, כלומר הזכות, לרכוש או למכור מטבעות חוץ במחיר מסוים ובמועד מסוים. אחד המאפיינים הבולטים של העסקאות האלו הם שהקונה כלל לא מתחייב לקנות או למכור בפועל את המטבעות: אם ירצה בכך הוא יממש את האופציה, ואם לא, הוא רשאי. רכישת המטבעות נעשית, כמובן, באמצעות מטבעות אחרים, ולמעשה מדובר בסוג מסוים של קנייה או מכירת מט"ח לצורך גריפת הון.
אופציות מט"ח
עסקאות של אופציות מט"ח מאופיינות ככאלו המביאות עמן סיכום גבוה בהשוואה לכלים פיננסים מקובלים יותר, ועל אף הסיכון הרב, הן נחשבות לרווחיות עבור סוחרי מט"ח ורבים רוכשים אופציות כאלו. חשוב להבדיל ולדייק שלא מדובר בקניית מט"ח עתידית, כמו בחוזים עתידיים, אלא בסוג אחר לגמרי של רכישה. בעסקאות האלו מה שנרכש היא האופציה, והאופציה יכולה להיות הן לרכישה והן למכירה.
נניח, לצורך ההמחשה, שצד א' הוא מוכר האופציה וצד ב' הוא רוכש האופציה. צד א' נקרא כותב האופציה, הוא מוכר את הזכות (את ההתחייבות) לקנות או למכור את נכס הבסיס (מטבעות חוץ העומדים לרשותו) בעתיד, לצד ב', מתוך ציפייה כי בעתיד שער החליפין יישאר זהה.
במקרים בהם שער החליפין נשאר זהה, הרווח של כותב האופציה הוא הפרמייה (עלות האופציה) שהוא קיבל מרוכש האופציה בעת קניית האופציה.
במקרים בהם שער החליפין השתנה בהתאם לנכתב באופציה (ירד או עלה) על כותב האופציה לממש את ההתחייבות שלו ולקנות או למכור את המטבע לפי השער הנקוב באופציה.
דוגמא קצרה
אם למשל שער החליפין של הדולר היה 3.20 שקל לדולר, כותב האופציה הציע את הזכות למכור 10,000 דולר לפי שער של 3.20 שקלים לדולר כאשר מועד פקיעת האופציה הוא בעוד חצי שנה. נניח שעלות רכישת האופציה עומדת על 100 דולר והגיע סוחר מט"ח ורכש את האופציה ב-100 דולר מתוך הציפייה שבעתיד שער הדולר יעלה.
במקרה שאכן שער החליפין עלה ועומד כיום על 3.50 שקלים לדולר, כותב האופציה מחויב למכור לרוכש האופציה 10,000 דולר לפי שווי של 3.20 שקלים לדולר בימים ששער הדולר עומד על 3.50 שקלים לדולר. במקרה הזה, הרוכש הרוויח 0.30 שקלים לכל דולר, כלומר 3,000 שקלים. לאחר הפחתת עלות האופציה (100 דולר במונחים של 3.20 שקלים לדולר=320 ש"ח) נגיע לרווח הסופי שהוא 2680 ש"ח.
