אחד הכלים הפיננסיים המסקרנים אשר משכו תשומת לב רבה בזמן האחרון הם החוזים העתידיים.
חוזים עתידיים הם בעצם התחייבויות הנעשות בין מוכרים לקונים. במסגרת ההתחייבות, המוכר חותם עם הקונה חוזה עתידי בו הוא מתחייב לרכוש ממנו מוצרים שונים כמו סחורה, ניירות ערך, מטבעות וכו' במועד עתידי שנקבע וסוכם מראש. היתרון המרכזי בשיטה הזו הוא ניהול הסיכון: המחיר נקבע מראש ולא יושפע מתנודות השוק ומיציבות הכלכלה.
חוזים עתידיים מטבעות
כאמור, אחד המוצרים הפיננסיים המבוקשים בחוזים עתידיים הם המטבעות: מטבעות סחירים בבורסה כמו מט"ח למיניהם ולעתים גם מטבעות וירטואליים כמו ביטקוין. קניית מטבעות באמצעות חוזה עתידי נחשבת לדרך בטוחה יחסית: מטבעות, מטבע מהותם, מאופיינים ברגישות גבוהה לתנודות השוק. הערך של דולר משתנה במהירות, לעתים תוך דקות, ומושפע מאוד מהמצב הפוליטי והכלכלי, וכך גם שאר המטבעות, ומטבעות וירטואליים משנים את ערכם בצורה דרסטית אפילו יותר.
חוזה עתידי, כאמור, מפיג את החששות האלו בכך שהוא מקבע את הסכום שישולם ומעגן אותו בחוזה.
סוגי חוזים עתידיים
לחוזים עתידיים שני סוגים עיקריים, חוזה Future וחוזה Forward. חוזה Future נחשב לקונבנציונלי מביניהם, מכיל פרטים קבועים שאינם ניתנים לשינוי כמו סוג הנכס, המחיר משך החוזה וכו'. בחוזים כאלו, הן המוכר והן הקונה מפקידים ערבונות ביטחון לבורסה כ"דמי רצינות" שאלו לא יפרו את החוזה בשום שלב, ובמידה והם אכן מפרים, הבורסה מממשת את הערבונות.
חוזה נוסף הוא חוזה מסוג Forward: כאן התנאים והסעיפים מותאמים אישית למוכר ולקונה והעסקה אינה נסגרת בבורסה כי אם בחדרי עסקאות בבנקים וכו'. על פי רוב, חוזים כאלו מתייחסים למכירה וקניית מט"ח. 10% מגובה העסקה הם הפקדונות ושאר תנאי החוזה מוסכמים בין הצדדים ללא כל מעורבות הבורסה או כל גוף פיננסי אחר.
הסיבה העיקרית לשימוש בחוזים עתידיים היא גריפת הון: אם, למשל, קונה מסוים צופה עלייה במחיר נכס כלשהו בעתיד הקרוב, הוא ירכוש אותו במחיר הנוכחי ויפדה אותו בעתיד, כאשר המחיר שלו יעלה. אותו הדבר לגבי המוכר: מוכר שברשותו, נניח, 50,000 דולרים אמריקאים והוא צופה ירידת ערך משמעותית בשער הדולר בחודשים הקרובים, הוא ימכור את הדולר במחיר שלו היום ויממש את הקנייה כאשר המחיר יירד בפועל.
