מאז שבשנת 2000 הונפקה בישראל תעודת הסל הראשונה, נוספו לשוק ההון עוד ועוד תעודות סל. הפופולריות של אפיק ההשקעה הפחות מוכר הזה נובעת מכך שבניגוד להשקעה בניירות ערך פיננסיים אחרים, כאן מדובר במעקב אחרי נכס בסיס כלשהו ולא בנכס עצמו.
מניות ואיגרות חוב, הנכסים הסחירים הנפוצים יותר בשוק ההון, מייצגים התחייבות כספית של הגוף המנפיק אל מול המשקיעה והמשקיע. למשל, מניות מייצגות נתח של רוכש המניות מתוך סך שווי השוק של החברה. אם שווי החברה עולה – כך גם שווי המניה שברשות הרוכש.
איגרות חוב, הן איגרות חוב ממשלתיות והן איגרות חוב קונצרניות, מייצגות חוב של הגוף המנפיק – ממשלה או גוף פרטי, בהתאמה – לרוכש איגרת החוב. אך לא כך תעודות הסל: תעודות סל עוקבות אחרי נכסי בסיס, שיכולות להיות כל נכס פיננסי אחר.
תעודות סל בנקים הן תעודות סך העוקבות אחרי מדדי הבנקים השונים
תעודות סל יכולות לעקוב אחרי מדדים של מניות, כמו הדאו ג'ונס בארצות הברית או מדד ת"א 35. לחלופין, הן יכולות לעקוב אחרי מדדים של איגרות חוב ממשלתיות או קונצרניות. בדרך כלל, אם הן עוקבות אחרי פעילות בחו"ל, הן תהיינה מושפעות הן מהשינוי במדד והן מהשינוי בשער החליפין.
בישראל, כמו גם במקומות אחרים בעולם, ישנם מדדים העוקבים אחר פעילות הבנקים. היתרון שהופך את ההשקעה הזו לאטרקטיבית בעיני רבים, היא היציבות הפיננסית הרבה המיוחסת בדרך כלל לבנקים.
אמנם בנקים אינם חסינים מפני משברים כלכליים, אבל ההיסטוריה מלמדת שבהשוואה לגופים פיננסיים אחרים, הבנקים כן מצליחים לשמור על יציבות יחסית.
אילו מדדי בנקים קיימים בישראל?
ישראל לא התברכה בהמון בנקים, מציאות שאולי עתידה להשתנות בקרוב עם פתיחת הבנק הדיגיטלי הראשון. פתיחתו אולי תבשר על הגברת התחרות בשוק הבנקאות. ועד אז, בתוך ישראל אנו מסתפקים במספר בנקים מרכזיים.
לפיכך, מדד הבנקים הקיים בישראל והרלוונטי לעניין תעודות סל בנקים, הוא מדד ת"א בנקים 5. ישנן מספר בתי השקעות המציעים מסחר בתעודות סל בנקים של מדד זה, ביניהם קסם, מיטב ועוד.
